- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בג"ץ 6708/04
|
בג"צ בית המשפט העליון בירושלים |
6708-04-ב'
29.11.2004 |
|
בפני : 1. דורית ביניש 2. סלים ג'ובראן 3. יהונתן עדיאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. גוליט (דהיר) בדר 2. מוהנד בדר 3. אומלייה בדר 4. מוסטפא בדר עו"ד צבי ששון |
: שר הפנים עו"ד רננה קידר |
| פסק-דין | |
השופט י' עדיאל
עניינה של עתירה זו במתן אזרחות ישראלית לעותר 2.
העותרת 1, אזרחית ישראלית, והעותר 2, שהוא תושב האזור, נישאו ביום 29.2.04 ונולדו להם תאומים, הם העותרים 3 ו - 4. ביום 30/6/04 פנו העותרים במכתב לשר הפנים בבקשה לאיחוד משפחות וביום 1.8.04 הגישו בקשה לאיחוד משפחות בלשכת מינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים. בקשתם נדחתה לאור חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג - 2003 (להלן - חוק הוראת השעה).
העותרים טוענים כי בקשתם לאיחוד משפחות נופלת במסגרת שניים מהסייגים המנויים בסעיף 3 לחוק הוראת השעה, ועל כן רשאי שר הפנים להעניק אזרחות לעותר 2.
טענתם האחת של העותרים, היא כי אבי העותרת 1 היה "חסיד עם ישראל ומדינתו ... אשר עד ליום מותו שירת את ביטחון מדינת ישראל ועמה במסגרת צה"ל ובכל דרך אחרת ...". לפיכך, חל על העותרים, לגישתם, סעיף 3(2) אשר קובע כי שר הפנים רשאי להעניק אזרחות לתושב אזור, אם שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה.
חריג זה אינו חל על העותרים, שכן אביה של העותרת 1 אינו בן משפחה, כמשמעותו של מונח זה בסעיף 3(2) לחוק הוראת השעה, של תושב האזור, הוא העותר 2.
הטעם השני עליו נסבה העתירה, הוא שדחיית הבקשה תביא להפרדת ילדיהם של העותרים, שהם בני פחות מ - 12 שנים, מאביהם - העותר 2. לעניין זה מבקשים העותרים לחסות בצילו של החריג הקבוע בסעיף 3(1) לחוק הוראת השעה.
גם טעם זה לא ניתן לקבל. שכן החריג הקבוע בסעיף 3(1) לחוק הוראת השעה נועד למנוע הפרדה של ילד מהורה השוהה בישראל כדין, ואילו העותר 2 אינו שוהה בישראל כדין. ההלכה לעניין זה היא ש"אין לזר זכות לקבל מעמד בישראל מכוח ילדיו שכן קטין תלוי בהוריו ואין הוריו נתלים בו" (ראו: בג"צ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505; בג"צ 4156/01 דימיטרוב נ' שר הפנים, פ"ד נו(6) 289).
לאור האמור, סירובו של המשיב 1 להיענות לבקשה בדין יסודו. זכותם של העותרים שמורה להם לשוב ולפנות לבית המשפט, ככל שתהא בידיהם עילה לכך, לאחר הינתן פסק-דין בעתירות העקרוניות שעניינן חוקיות החלטת הממשלה וחוקיות החוק האמור (בג"צ 4022/02, בג"ץ 4608/02 ובג"ץ 7102/03).
העתירה נדחית.
ניתן היום, ט"ז בכסלו תשס"ה (29.11.04).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
